“צריך לאכול בריא”
נשמע הגיוני נכון?
ברור שצריך לאכול בריא…
אחרי הכל, כולם יודעים את זה!
כמובן שאני בעד בריאות, זהו ערך שמוביל אותי אישית ומקצועית – למדתי והתמחיתי ברפואה סינית ונטורופתיה והרבה שנים עסקתי בתחום. אולי דווקא בגלל הידע הרב שיש לי בתחום, אני יודעת כמה זה יכול להיות מתסכל, כשרוצים לאכול בריא ומוצאים עצמנו בבולמוסי אכילה, או נשנוש מתמיד של דברי מזון “לא בריאים”, או לסירוגין, באכילה ללא שליטה של אוכל בריא!
את רוצה לאכול בריא אבל לא מצליחה להתמיד?
מה זה, בעצם, “לאכול בריא”?
אוכל בריא ואכילה בריאה – אלה במרכז תשומת הלב בחברה שלנו וחשיבותם רק הולכת וגדלה עם השנים, אבל מה זה אומר?
האם “אוכל בריא” ו”אכילה בריאה” הם אותו הדבר? ואם לא, מה ההבדל ביניהם, בעצם?
בשיח החברתי, המושפע מהשיח המקצועי בתחום הבריאות, ישנן לא מעט תפיסות רווחות ביחס לאוכל בריא ואכילה בריאה.
לצד התפיסה הרווחת שגוף רזה = בריאות, למדנו גם שאוכל בריא מוביל לגוף רזה, יפה ובריא. כמו כן, למדנו, וממשיכים ללמוד, על מיני מזונות שמזיקים לבריאות הגוף ורצוי להימנע מהם, ושהם גם מקשים על שמירה על משקל תקין, כגון סוכר וגלוטן, אוכל מעובד ועוד.
בנוסף אנחנו חשופים גם ללא מעט לתאוריות על אכילה בריאה – זמני אכילה, שילובי מזון, אופן האכילה – גם שמשתנות חדשות לבקרים, הן מסקרנות ומשגשגות.
אין ספק שאנחנו יודעים כבר הרבה על סוגי אוכל והרגלי אכילה, והקשר שלהם לבריאות.
עם זאת, אנחנו לעיתים קצת מחמיצים את הקשר, ואת ההבדל, בין אוכל בריא (מה כדאי לאכול?) לאכילה בריאה (איך ומתי לאכול?).
לאכול בריא – ההתלבטות של אתי:
אנחנו משפחה שהבריאות מאד חשובה לה.
מקפידים על ‘בית בריא’ – ברור שאין אצלנו אוכל מעובד ואין ג’אנק פוד או ממתקים.
לא נכנס אלינו הביתה.
מינימום שמן וטיגון, מלח ובכלל – רק תיבול מעשבי תיבול וירקות לפי הצבעים כדי לכסות את כל המינרלים והחומרים שהגוף זקוק להם.
וכמובן, מאד חשוב לנו לאכול אוכל אורגני, ובזמנים והרכבים לפי המלצת הדיאטנית
שהכי טובים לגוף, לצרכים שלו.
עכשיו אני קצת מבולבלת ממה שאני שומעת ממך.
את מדברת על צרכי הגוף, בדיוק כמו הדיאטנית שלי,
אבל בעצם טוענת שהגוף יודע מה הוא צריך.
אבל מה יקרה אם הוא ירצה שוקולד, או פיצה, במקום את האוכל הבריא שאני יודעת שהוא צריך?
אתי לא היחידה.
כשרעיונות חדשים מתנגשים ברעיונות ישנים, יכול להיווצר סטרס מהדיסוננס שמציב בפנינו האתגר התודעתי-רגשי-פסיכולוגי.
למה קשה לאכול בריא בהתמדה?
אני בטוחה שכולנו נסכים שאכילה בריאה היא אכילה של אוכל שמזין ומיטיב עם הגוף באופן שמאפשר לו תפקוד מיטבי.
על זה אין מחלוקת. רק מהי אותה אכילה שמזינה ומיטיבה עם הגוף ומהו אותו אוכל בריא?
ישנן אסכולות ודיסיפלינות שונות שמציעות ומספקות תשובות והסברים, כל אחת מהפרספקטיבה שלה.
חלקן שמות יותר דגש על סוג האוכל שאוכלים (מהו אותו אוכל בריא?)
אחרות מתייחסות לאופן אכילת האוכל (לעיסה יסודית, שתיה)
ויש כאלה שמתמקדות יותר בזמני האכילה (כן/לא לאכול בבוקר/בערב, כמה ארוחות ביום, וכו’).
בקיצור, דעות שונות לגבי מה לעשות ולא לעשות.
כולן מגובות במחקרים שיוצאים חדשות לבקרים, ולנו רק נותר לבחור למי להקשיב.
לעיתים קרובות אסכולות שונות גם סותרות האחת את השניה.
זה מאד מבלבל, וגם קשה להחליט למי להקשיב ולמה.
יתר על כן, כשכבר בחרנו – קשה להתמיד ולאכול בהתאם לחוקים ולכללים שהן מציעות, בעיקר כי הם חוקים שנקבעו מבחוץ (כאילו נכפו עלינו), על בסיס הכללות שנכונות לחלק, ולא עובדות לאחרים. זה קשה כי זה דורש כוח רצון ומאמץ בלתי פוסק, כדי להצליח להתמיד לאכול בריא, היות וההמלצות הללו לאו דווקא לוקחות בחשבון או מתייחסות באופן ספציפי לגוף שלך או למי שאת – לאורח החיים הייחודי שלך, לצרכים הרגשיים שלך, ובכלל – למטרות שלך בחיים.
ובכל זאת אנחנו מנסים להקפיד להיות ‘בסדר’ ולאכול בריא, בלי לחרוג.
מנסים לרסן את התשוקה לאוכל טעים, למרות שקשה לחיות עם המגבלות האלה, לאורך זמן. בא לנו גם להנות, לאכול בכייף, את מה שאוהבים..
אבל זה… לא מומלץ, לא כדאי, מהווה סכנה – בקיצור – אסור!
אני מאמינה שגם את כבר יודעת על אותם דברים ‘לא בריאים’, שאסור (או לא כדאי) להכניס לפה, נכון?
הבעיה עם המילה אסור היא, שברגע שאומרים למוח שלנו אותה, אנחנו מיד רוצים לעשות בדיוק את מה שאסור!
תחשבי על ילד שאומרים לו אסור לראות טלוויזיה, תחשבי על הצום לפני בדיקות דם כשאסור לך לאכול 12 שעות, מיד הרעב מחלחל! לא ככה?
עכשיו תחשבי על כך שאסור לאכול מתוקים ומאפים.
בשנייה שאת חושבת על המאפייה בדרך הביתה, את משתוקקת “לשבור את הכלים” ולאכול את כל המאפייה!
אולי זה מרגיז ומתסכל, אבל זה הגיוני וטבעי! ככה המוח שלנו מגיב כשאומרים לו אסור.
לכן, אני מציעה לשנות את נקודת המבט לגבי המושג “לאכול בריא”.
במקום לחשוב על אוכל בריא ואכילה בריאה דרך הזווית של הקפדה על חוקי-אכילה-בריאה וחוקי-אוכל-בריא (שהוגדרו בהכללה ובהתאמה לדעה הרווחת לגבי מה מותר ומה אסור), אני מציעה לשאוף לאכילה מתוך הקשבה לגוף. להיות קשובה לגוף ולא לתכתיבים חיצוניים. כי אי אפשר לטעות כשפועלים מתוך הקשבה פנימה במקום הקשבה החוצה. כולל בהקשר לכמה אני אמורה לשקול כדי “להראות טוב” לפי הטבלאות המקובלות, ומה עלי לאכול לשם כך.
הדרך הבריאה לאכול בריא
אני מאמינה שהדרך הבריאה ל”לאכול בריא” הוגדרה כבר בנוסחה של הטבע לאכילה בריאה – אכילה שמזינה ומיטיבה עם הגוף. מדובר על אכילה אינטואיטיבית. כלומר – מוקשבת. קשובה לגוף וחופשיה מהכללות ותכתיבים שאינם באים מבפנים.
להרחבה מומלץ להיכנס למאמר על הנוסחה של הטבע לאכילה שפויה
כשאני מדברת על אכילה מוקשבת, אני מדברת על:
- אכילה לפי מנגנון הרעב והשובע, מתוך הכרות עמוקה עם אותות הגוף
- בחירת סוג האוכל, בכל פעם, מתוך היכרות עמוקה עם צרכי הגוף
אכילה כזו משמעותה להשתחרר מגורמים חיצוניים שמדריכים אותך ולהסכים להפוך את הגוף למדריך שלך לענייני אוכל ואכילה, ואפילו לענייני משקל. כך תוכלי לספק לגוף את צרכיו באופן המדויק ביותר לתפקוד יעיל, וגם לאפשר לו לאזן ולתקן את המשקל – למצב האופטימלי-הטבעי שלו.
זהו מרחב של אינטימיות עם עצמנו. להכיר דרך האכילה את מי שאנחנו, ולתרגל נוכחות, מודעות והקשבה בעזרת התבוננות על האכילה שלנו.
לשם כך נדרשת מאיתנו תשומת לב מיוחדת שאולי תפתיע אותך, תשומת לב שממוקדת בשחרור הגוף מהציפיות שלנו. ממוקדת בהחזרת האמון בגוף וחידוש היכולת לסמוך עליו, מתוך הכרה בכך שהוא זה שיודע מה הוא צריך כדי לפעול במיטבו. רק כך נוכל לחדש את הקשר ולשקם את היחסים עם הגוף, ובעיקר להפסיק להפריע לו.
החדשות הטובות הן, שאכילה מוקשבת (אכילה בריאה לפי ‘חופש מאוכל’), מאפשרת להשתחרר בטבעיות מהרגלי אכילה אוטומטים, וגם מאכילה רגשית – לתמיד!
ועל הדרך – גם להגיע למשקל הגוף הטבעי ולשמור עליו יציב לתמיד.
ומה, באמת, יקרה, כמו ההתלבטות של אתי ורבות אחרות, אם הגוף יבקש כל היום רק פיצה ושוקולד?
כשלומדים לאכול בריא מתוך הקשבה לצרכי הגוף, נוכחים לגלות שזה לא באמת קורה.
נכון, נדרש לשם כך ללמוד להשתחרר, לאט-לאט, מהמגבלות ששמנו על עצמנו כדי ‘להחזיק’ מול האוכל, אחרי כל כך הרבה שנים, כדי לשקם את היחסים שלנו עם האוכל ועם הגוף. וזה בדיוק מה שאנחנו עושות ב”חופש מאוכל”, באופן שיטתי, בתהליך עדין ומעורר השראה שיש בו גם התפתחות וצמיחה אישית. ואז באמת מגיעים למקום שזה הופך להיות טבע שני.
זה לא קורה בין לילה אבל זאת השקעה משתלמת. העניין הזה הופך לנון-אישיו כשמתרגלים אכילה מוקשבת. זה לגמרי משנה חיים – טרנס-פור-מציה, כמו שמעידות הבוגרות, ואפשר לקרוא פה את מה שהן אומרות על החיים שלהן היום.
הצטרפי גם את
לאלפי הנשים שכבר עברו בהצלחה את השינוי
תכנית חופש מאוכל
תכנית הליווי שתעזור לך פעם אחת ולתמיד
לאכול מסודר ובשליטה
אז… מה ההבדל בין אוכל בריא לאכילה בריאה?
אכילה בריאה היא אכילה שקשובה ל”מכונת הגוף” המדהימה שלנו, שמדריכה אותנו באופן טבעי ומדויק להיענות לצרכי הגוף. הגוף “יודע” בדיוק מתי הוא זקוק לאוכל, מתי הספיק לו ומהו האוכל שהוא צריך בכל רגע נתון.
ולמרות שאצל הרבה אנשים המנגנון כבר השתבש עם השנים – המצב הפיך. אפשר להחזיר את הגלגל לאחור וללמוד מחדש להתנהל בהתאם למנגנונים הטבעיים שלנו. אפשר ללמוד להכיר מחדש את מנגנון הרעב והשובע ולפעול על-פיו יום-יום, ללא מאמץ גדול.
בשיטת ‘חופש מאוכל‘ חוזרים לאכול בריא כמו התינוקות שהיינו – רעבים-אוכלים, שבעים-מפסיקים.
אין “צריך”, אין “חייב”, ובטח שאין “אסור”.
לא צריך לאכול רק אוכל בריא, לא צריך לאסור על עצמנו פינוקים ועינוגים, ולא צריך לחיות על פי חוקים וכללים שגורמים לתחושת קיפוח או תסכול…
מותר לאכול מהכל בלי ייסורי מצפון.
לאכול מכל מה שאוהבים, במודע ובמידה, בלי להיסחף ובלי דאגות או הפחד להשמין.
ברור שזה לא אומר שמומלץ לאכול מהיום והלאה אך ורק סופגניות ושוקולדים…
חוזרים לאכול בריא, והסוד הוא – המינון, שמתייצב באופן טבעי כשלומדים לפעול מתוך הקשבה כנה ולתת לגוף את מה שהוא צריך. ולתת לנו את מה שאנחנו רוצים ואוהבים. win-win במיטבו.
