חופש מאוכל
לשלוט באכילה
בלי להילחם בדחף לאכול
ובלי לוותר על פחמימות ומתוקים
לנשים שנמאס להן מדיאטות, תפריטים ואיסורים
להפוך את האכילה והמשקל מבעיה - להזדמנות של התפתחות
להנות מאוכל טוב,
להשיל קילוגרמים מיותרים
ולשמור על משקל יציב לתמיד
בתהליך טבעי ובטוח
מי אני?
שלום,
אני אופירה שאול ומעל 3 עשורים אני מלווה נשים שיש להן אישיו עם אוכל בשיטת ‘חופש מאוכל’ שפיתחתי עבור נשים שנאבקות במעגל ההשמנה של ירידה ועליה חוזרת ונשנית במשקל, שרק הולך ועולה אחרי כל דיאטה.
אני מאמינה שנושא האוכל-גוף-משקל הוא קריאת התעוררות וטמונה בו הזדמנות של התפתחות. לכן, העבודה עם כלים מעולם ההתפתחות האישית עשויה לחולל שינוי מהותי ביחסים עם הגוף, המשקל והדימוי העצמי בדרך של קבלה ואהבה עצמית שמשחררת את הגוף מלחצים, מאפשרת לו לחזור למשקל תקין בתהליך עדין טבעי, בריא ובטוח, ולשמור עליו יציב לתמיד.
לכן, עיקר תשומת הלב ב’חופש מאוכל’, מופנית לדרך בה אנחנו חושבות ומתייחסות לאוכל כך ש’מתחילים לרזות המהראש’
לחיות טוב * להרגיש טוב * להיראות טוב
אז איך זה עובד?
איך נשארים במשקל יציב
ומשתחררים אחת ולתמיד,
ממעגל ההשמנה, הרגלי האכילה הרגשית והלופ האינסופי של הדיאטות
תוך שינוי נעים וטעים
בריא ובטוח
ובלי אף מילה על דיאטה, שקילה, מדידת היקפים או ספירת קלוריות
בלי לוותר ובלי להתגבר
ב’חופש מאוכל’ אוכלים ונהנים מכל ביס.
לומדים לאכול בלי רגשות אשמה ובלי הפחד להשמין
כי ככל שמוותרים על מה שאוהבים לאכול
האוכל הופך ליותר מפתה ומגרה, נדרש יותר מאמץ כדי להתגבר,
עד שנשברים… ושוברים.
בלי איסורים ובלי ייסורים
ב’חופש מאוכל’ מותר לאכול מהכל.
לומדים לאכול מכל מה שאוהבים בלי להסחף ולאכול יתר על המידה
כי ככל שאסור לאכול מה שאוהבים, רוצים ומשתוקקים אליו יותר
אז נמנעים לזמן מה, סובלים ומתייסרים –
עד שנשברים ו… שוברים.
בלי להתאפק ובלי להאבק
ב’חופש מאוכל’ מאפשרים לגוף לחזור למשקל הטבעי שלו.
לומדים להקשיב לתבונת הגוף ולהזין אותו בדיוק כמו שנחוץ לו
כי ככל שמתאפקים המאבק נעשה קשה יותר
וצריך לגייס יותר כוח רצון ומשמעת מפלדה –
עד שנשברים ו… שוברים.
בעשרות השנים בהן אני מלווה נשים בתהליכים של ‘חופש מאוכל’,
גיבשתי 3 עקרונות מנחים מקצועיים שאני מקפידה עליהם בכל התוכניות של ”חופש מאוכל”:
עדינות
מכלול
התאמה אישית
RESTART
תוכנית הליווי של 'חופש מאוכל'
כמה פעמים החלטת לאכול מסודר ובשליטה, להפסיק, אחת ולתמיד, את הלופ המשוגע של הדיאטות? לעצור את היו-יו במשקל?
אם את מחפשת את הדיאטה הבאה תעברי הלאה.
אם מה שאת רוצה זה עוד מישהי שתגיד מה מותר לך לאכול ומתי, תמשיכי הלאה כי אני ממש לא הולכת להציע לך עוד דיאטה או תפריטים “מנצחים”.
אבל אם נמאס לך מההתעסקות הבלתי נגמרת באוכל,
ואת רוצה, פעם אחת ולכל החיים, להפסיק את המלחמה במשקל ולשים סוף לדחף שגורם לך לאכול יותר מדי, את יכולה ללמוד לתת לגוף שלך רק את מה שהוא צריך, להחזיק את השינוי יציב, התכנית הזו מתאימה לך.
כן, גם (ובעיקר) אם את מאלה שמתקשות להתמיד ונמאס לך שכוח הרצון לא עומד לרשותך מול האוכל ובייחוד אם את לא מצליחה לוותר על פחמימות ומתוקים
זה לא מאוחר מדי.
למרות כל מה שעברת, הגוף שלך עדיין חכם מספיק בשביל להדריך אותך.
כל מה שצריך זה להפסיק להפריע לו וללמוד להקשיב לו.
הספר 'חופש מאוכל'
אפשר להשתחרר מהתלות באוכל גם אחרי שנים של אכילה רגשית,
של חוסר שליטה ומאבק במשקל, ולחזור לאכילה שפויה ומיטיבה
באופן טבעי, ולבריאות וחיוניות מירבית.
הספר הזה ידריך אותך לשם בדרך של אהבה.
“חופש מאוכל” הוא ספר חווייתי, מעורר השראה ומחשבה, פרקטי, ובו כלים, דוגמאות וסיפורים שיובילו אותך צעד אחר צעד לעבר השינוי. הוא מיועד לכל מי שרוצה לחיות את החיים במלואם ‒ להיות בוחרת, חיונית, בריאה ושמחה, לאמץ התנהלות מאוזנת, רגועה ובטוחה עם האוכל ועם הגוף לאורך שנים, והנאה צרופה מאוכל, מעבר לכל דמיון.
הספר מושתת על השיטה ‘חופש מאוכל’ שצמחה מתוך ניסיונה האישי של אופירה שאול ‒ למודת דיאטות, מאבק במשקל ואכילת יתר במשך עשרים שנה, אשר עברה בעצמה בשנת 1985 תהליך משנה חיים שאפשר לה לשנות את דפוסי החשיבה ואת ההתנהלות עם אוכל ועם הגוף, לרזות עשרים קילוגרם, ולהישאר במשקל יציב ‒ באופן טבעי וללא מאמץ.
יש לי מתנה בשבילך
איך לשמור על משקל יציב ולצאת מהלופ של הדיאטות אחת ולתמיד
(בלי לספור קלוריות, בלי תפריטים, ובלי מאכלים “אסורים”)
מתנה מכל הלב
קורס דיגיטלי קצר
4 תחנות בדרך לרדת במשקל בלי “לרדת” מאוכל
מהלכה למעשה
בתוספת תרגול פרקטי
מה היה משתנה בחייך לו היית יכולה להפסיק את ההתעסקות התמידית באוכל או במשקל, להפסיק להעניש את עצמך בכל פעם שאכלת בורקס או שוקולד, והיית מגיעה למצב, שהדחף לאכול עוד ועוד נעלם והגוף שלך משיל את המשקל המיותר מעצמו, בלי שתתעסקי בזה יותר מדי?
שיחה אישית 1:1 מתנה
שווה זהב ולא עולה כסף
חופש מאוכל בבלוג שלי
טבעו וטיבו של הפחד מרעב והשפעתו על האכילה הרגשית
איך, בעידן שבו לרובנו אין באמת מחסור באוכל או חשש לרעוב, הפחד מרעב משפיע על האכילה הרגשית ואפילו מגביר אותה?
מה זה רעב רגשי ולמה חשוב להבחין בינו לבין אכילה רגשית?
מהו הקשר הסמוי בין התחושה של רעב רגשי לאכילת יתר? הקושי האמיתי הוא להבחין בהם וביניהם, כדי להתיר את הקשר האוטומטי שמגביר אכילה רגשית
איך ליהנות מהפסקה קטנה בין משימה למשימה בלי לנשנש או לשלוח יד לעבר האוכל?
אנחנו כל כך מורגלים להיות בעשייה, ובלי לעצור ישר לעבור לדבר הבא. למה כדאי ללמוד לעצור להפסקה קטנה, אם רוצים למתן אכילה רגשית?