מה זה 'חופש מאוכל'?
לפעמים עודף משקל הוא קריאה להתעוררות.
מעבר לבריאות הגוף, גם לבריאות הרגש. זו המהות של האכילה הרגשית.
קשה מאד לסגל הרגלי אכילה בריאים במצב כזה. קשה עד בלתי אפשרי!
והסוד הגדול – אין טעם להילחם בזה face2face, כל עוד המחשבה על אוכל (ועל הגוף) היא לא מחשבה בריאה. מכיוון שהכל מתחיל בראש, מתחילים לרזות מהראש.
'חופש מאוכל' הוא חופש מההתעסקות היומיומית במשקל.
הוא חופש מהרגלי אכילה עקשנים שגוברים על כוח הרצון, חופש מאכילה רגשית, ממעגלי הדיאטה והעלייה החוזרת במשקל. חופש מרגשי אשמה שפוגמים בדימוי העצמי וחופש מהלקאה עצמית.
מדובר בשלום עם הגוף, ואהבה לאוכל בלי החשש לעלות חזרה במשקל אחרי כל סיבוב של ירידה.
האוכל והאכילה הם דרך להגיע ל‘אני הפנימי‘ שלנו, להכיר אותו ולהקשיב לעצמנו, למשאת נפשנו, כדי להגשים את עצמנו ואת מי שאנחנו בחיים האלה. לכן ההתמקדות היא בלימוד עצמנו דרך ההתנהלות שלנו עם אוכל.
פירמידת השינוי של 'חופש מאוכל'
דימוי גוף
מודל היופי
תקין וטבעי
הקשבה לגוף
אכילה רגשית
חשיבה רזה
שיטה פרקטית שמבוססת על גישה הוליסטית לירידה ושמירה על משקל תקין
מה סוד ההצלחה של שיטת חופש מאוכל?
בסופו של דבר 'חופש מאוכל' היא שיטה סדורה שכבר שנים מסייעת לנשים לשמור על משקל תקין יציב לאורך שנים ארוכות בלי להפסיק לאכול מה שהן אוהבות. סוד ההצלחה שלה הוא תהליך מובנה ועדין של שינויים קטנים, שמאפשר לתת לגוף להשיל מעצמו את הקילוגרמים המיותרים ולחזור למידה הטבעית שלו, בלי איסורים שאת (והוא) מתקשים לעמוד בהם לאורך זמן. כך שלא תזדקקי ל'משמעת-ברזל' בשום שלב ובשום דרך. להיפך, נדרשת פה עדינות והקשבה.
ואת זה אפשר ללמוד – לחזור ליחסים של אהבה ושלום עם הגוף, במקום המלחמה שהתרגלנו לקיים איתו על בסיס יומיומי (מלחמה שתמיד נרגיש בה מובסות, מנוצחות, חסרות יכולת, מתוסכלות, מיואשות ו… שמנות יותר). מלחמה שגורמת לנו להשמין, (או לשמור במשמעת-ברזל), אחרי כל ניסיון מוצלח או לא מוצלח לרדת במשקל.
שיטת 'חופש מאוכל' מבוססת על שני עקרונות חשובים:
- שום דבר שהוא נגד הטבע שלנו ונגד הדחף שלנו לא יכול להחזיק לאורך זמן
- הרעב לאוכל מסמל את הרעב שלנו לדברים אחרים בחיים – לאינטימיות, לסיפוק בעבודה או ביחסים בינאישיים, ועוד. כשהללו אינם מסופקים, אנחנו פונות לאוכל.
כלומר, הבעיה של משקל עודף, השמנה חוזרת, וההתעסקות המתמדת באוכל ובמשקל, הם סימפטום למה שקורה לנו בחיים ואינם הבעיה עצמה.
אני מאמינה שחלק מהבעיה היא הפער בין ההתפתחות שאנחנו מקדמות בתחומים אחרים לדרך בה אנחנו מתייחסות לנושא המשקל, כי כשהתפתחות אישית היא דרך חיים עליה לבוא לידי ביטוי גם בהתייחסות לתחום האכילה והמשקל, לפעול מתוך גישה אחידה לכל מה שנקרה על דרכנו בכל תחום בחיינו.
איך נראים חיים בחופש מאוכל?
נשים מצליחות לצאת לחופש מאוכל ולהפוך את ה-הissue עם אוכל ל non-issue, אחרי שנים ארוכות בהן הן היו כל כך שקועות בהתעסקות עם אוכל, והיום זוכרות את זה כהיסטוריה רחוקה שהן ממש ממש לא מתגעגעות אליה.
איך נראים החיים שלהן?
המשקל – יציב, אין יו-יו, כל הבגדים בארון באותה המידה והחשש להעלות בחזרה נעלם, כמו שמספרת דנה:
"אני מרווחת באופן קבוע בין הארוחות, כבר לא מנשנשת כל היום. אני אוכלת מה שבא לי באותו הרגע ומאוד נהנית מזה. ירדתי המון במשקל (ביחס אלי), לא מפסיקים להעיר לי! זה כבר לא נעים… :). אני כבר לא חוששת שאעלה את המשקל בחזרה. האמונה הזאת שאני בתהליך של שינוי והוא לתמיד זאת אמונה שמתחזקת אצלי מיום ליום.
מאז תחילת התהליך הפסקתי להיות אובססיבית לגבי המאזניים. בהתחלה נשקלתי פעמיים וראיתי ירידה ניכרת, אבל מאז הפסקתי להישקל וזה ממש משחרר…. הייתי פעם סופרת קלוריות כל ערב לפני השינה ואני בחופש מזה. אני מרגישה טוב יותר עם הגוף שלי ובטוחה בו מאוד. מרגישה בנוח להסתובב עירומה אפילו (בבית כמובן:)).
אני מזהה רעב רגשי ולא פונה לאוכל! זה כיף גדול!"
האכילה – בכייף. בהנאה. מהכל, כמו שמתארת מורן את ארוחת החג:
"טעמתי ממה שהתחשק לי והפסקתי לאכול בשובע נעים פלוס טיפה (בכל זאת קשה יותר עם השפע) אבל לא שפטתי את עצמי, נתתי לעצמי לאכול מכל מה שטעים לי ופתאום גיליתי דברים שפעם ממש אהבתי ועכשיו פחות או להיפך, דברים שלא העזתי לטעום וגיליתי שממש טעימים לי.
לעומת שנה שעברה שאכלתי כמעט בבולמוס, השנה ממש נהנתי מהארוחה."
הדימוי העצמי – עולה ועולה. תחושת גאווה וערך עצמי על היכולת לקחת את העניינים בידיים ולעמוד מול האתגר בכבוד. הנה מיקבץ של מה שאמרו משתתפות התוכנית אחרי חצי שנה:
"מרשה לעצמי לאכול מה שאני רוצה" ; "לא חושבת יותר מידי על אוכל" ;"נהייתי מודעת לכך שאני אוכלת רגשית" ; "לא מתביישת בעצמי" ;"נפסקו הבינג'ים (הבולמוסים)" ; "לא נשקלת" ;"הולכת לים" ;"הולכת לחדר כושר ונהנית"
וההרגשה הכללית – שלום ושקט בראש.
צמיחה והתפתחות אישית שפתחה עוד הזדמנויות בתחומים אחרים בחיים.
הבוגרות של התוכנית מספרות שהתפנו להן תעצומות נפש שהיו מושקעות במלחמה הבלתי נגמרת בהשמנה. משאבי זמן וכסף מופנים עכשיו לדברים אחרים, והערך המוסף – הן למדו ליהנות.
מאוכל, ולא רק.
להנות מהחיים.
אז איך יוצאים לחופש מאוכל?
המהות של התהליך כולו היא כזו – ככל שאת מאמצת mode של שלום, משתנה "מערכת ההפעלה" של כל ההתנהלות שלך. כשהשקט בראש הופך להיות טבע שני בשבילך, את בשלום עם האוכל, משוחררת מהמאבקים, מרפה ומאפשרת לגוף לעשות את העבודה שהוא יודע לעשות – לעבור תהליך בריא ובטוח של הרזיה, בקצב שלו, למשקל אופטימלי יציב ובריא.
להבדיל מתוכניות אחרות לירידה במשקל – שיטת 'חופש מאוכל' מתמקדת ביחסים שלך עם האוכל ומתחילה מהראש. מהדרך בה את חושבת ומתייחסת לאוכל, לגוף ולמשקל.
נכון, מדובר פה בשיטה חובקת חיים שבה את עוברת תהליך עמוק של התפתחות וצמיחה אישית, כי אני מאמינה שענייני האוכל לא מסתכמים בהיבט רגשי או פיזי או התנהגותי. כך שרק גישה הוליסטית עשויה לתת מענה עמוק וכולל שנשאר איתך לצמיתות.
מהצד השני, תהליך כזה, הכרחי שיהיה פרקטי, ישים, ניתן להתאמה אישית לחיי היומיום והאתגרים המייחדים כל אחת ואחת שבחרה בדרך.
לכן פיתחתי את 'חופש מאוכל' כשיטה סדורה וברורה עם צעדים מדויקים, שהוכחה כמסייעת לנשים שמעוניינות, אחת ולתמיד, לעשות 'טיפול שורש' באכילה שלהן כדי להשיל קילוגרמים, בתהליך בטוח ובריא, בלי להימנע ממאכלים אהובים, או תכנית תזונה מחמירה.
איך התהליך עובד?
מהרגע שאנחנו מתחילות, אני עוזרת למשתתפות התכנית לעבור אותה בהצלחה, שלב אחר שלב על מנת להגיע למשקל האופטימלי לגוף שלהן בתהליך של הרזיה בטוחה ובריאה:
שלב 1: התחלה חדשה
שלב 2: תבונת הגוף
שלב 3: חופש מאוכל לחיים
פירוט השלבים
שלב זה הוא הבסיס. רוכשים בו את הכלים המעשיים שחיוניים ליציאה לחופש מאוכל ואת עקרונות השיטה באופן פרקטי ויישומי. המטרה שלו היא לשנות את החשיבה ולהתחיל "לחשוב רזה", לרכוש ביטחון ולסמוך על הגוף מחדש כדי לאפשר לו לחזור למשקל האופטימלי שלו.
את השלב הזה לומדים בתוכנית הליווי ריסטרט'.
התוכנית היא סדנאית, מעשית ויישומית, שבה נעבור יחד תהליך עומק במהלך 4-5 מפגשים, אונליין או פרונטלי, ונחשוף יחד את הסוד להרזיה בטוחה ובריאה עבורך - מה כבר יש לך שמאפשר הרזיה בטוחה ומה אצלך עוצר או חוסם אותה, ומה יעזור לך להרגיש טוב כבר עכשיו, בלי צורך בדיאטות או תוכנית תזונה מחמירה. נלמד ונתרגל את התהליך הייחודי שפיתחתי לאכילה אינטואיטיבית, כדי להבטיח לך תחושת שליטה ואכילה בהנאה, ללא רגשות אשמה. נתרגל אכילה אינטואיטיבית, ונתחיל לפתח mode של שלום. זה המפתח להצלחה, שמאפשר מעבר מקולות המלחמה לשקט בראש.
בשלב הזה מתחיל הקסם שמאפשר שחרור מאכילה רגשית לעבר אכילה נינוחה וכייפית, בלי איסורים. שינוי מהותי ועדין - מביקורת חסרת פשרות והלקאה עצמית, לחיבה ואהבה עצמית. ההתנסות והתרגול בחוויה הזו עוצמתי ומעצים. אחרי כל מפגש כבר יוצאים לתרגל את הכלים, הרעיונות והתובנות שרכשנו במפגש. במהלך הקורס אנחנו מתרגלות כלים שמאפשרים לגוף להגיע למצב בו הקילוגרמים נושרים בלי שנשקיע בכך כל כך הרבה משאבים ותעצומות נפש.
אחרי השלב הזה את יכולה להתקדם בעצמך או להמשיך איתי לשלב הבא של 'חופש מאוכל'.
את השלב הזה והשלב הבא בעקבותיו, אנחנו עוברות יחד בתוכנית קבוצתית תומכת יישום, שבה אנחנו יוצאות יחד לחופש מאוכל, יד ביד, תוך העמקה והרחבה של הכלים, בתמיכה וליווי, אל החופש מאוכל.
התוכנית 'חופש מאוכל' מיועדת למי שבוחרת במסגרת תומכת כדי לקבל תמיכה ועזרה בהתמודדות עם אתגרי הדרך, וכדי להכיר יותר ויותר את אותות הגוף כדי להתמודד עם רעב רגשי (אכילה "סתם") שמקשה עליה לעשות שינויים בהרגלי האכילה הרגשית. בשלב זה, די מהר פוחתים בולמוסים בלתי נשלטים, נשנושים או אכילה מיותרת, מכיוון שהוא נועד להבטיח שהרגשות פחות ופחות משפיעים על האכילה, וכך האכילה הרגשית הולכת ומצטמצמת!
מכיוון שמדובר בתהליך ספירלי, שהולך ומתפתח, מעמיק ומתבסס, עד שהחופש מאוכל הופך ל'טבע שני', גם נמשיך לתרגל את 'האכילה-המותרת' - המנגנון שמבטיח לך לאכול ולהנות מאכילה מגוונת (גם מה שלא הרשית לעצמך) - לאכול מהכל ב-מ-י-ד-ה! ולהתמיד בזה!
זוכרת את השפה? מתחילות לחשוב על אכילה מותרת במקום על אכילה מיותרת, על אוכל מזין במקום על אוכל משמין, על משקל אופטימלי שבריא ונכון לגוף, במקום על מידות של הבגדים מהתיכון.
ומכיוון שהכל מתחיל בראש, במחשבות, רוחות המלחמה נרגעות, והשלום נכנס לתמונה ומתחיל לתפוס מקום ולקבל נפח, שביננו, בלי לכוון לשם, מתחיל לתת את אותותיו בכל תחומי החיים.
ככה, 'על הדרך', תרתי משמע 🙂
2 השלבים הראשונים, 'התחלה חדשה' ו'תבונת הגוף', מאפשרים לנו להתקדם בתוכנית ולהעמיק בתהליך.
חשוב לציין שאנחנו פועלות בתוכנית הזו במתווה סדור - שלב אחרי שלב, בתוכו את מחוללת תהליך ספירלי שהולך ומעצים את עצמו, ואותך.
מה כוח התנופה שלו? המוטיבציה, האמונה והבטחון שאת רוכשת בדרך כשאת אוספת חוויות קטנות וגדולות של הצלחה.
עכשיו אנחנו לומדות לשמר את ההתלהבות ולאזן את המוטיבציה כדי לשמר את המומנטום לאורך כל הדרך!
אני מאד גאה בדרך הייחודית שלי, שעזרה לי כמו גם לאין ספור נשים בתוכנית, לחיות בחופש. בכל התחומים. וכמובן לאכול בחופש - אם הן לא רעבות הן לא אוכלות, ואפילו לא חושבות על אוכל. "זהו תהליך משנה חיים" הן אומרות!
מה נדרש ממך כדי לצאת לחופש מאוכל?
מעבר לתהליך והכלים היחודיים של שיטת 'חופש מאוכל', אני מאמינה שעל מנת להצליח, יש שלושה אלמנטים ראשוניים שנדרשים מכל מי שרוצה (באמת) לעשות שינוי באכילה ולהשיל את הקילוגרמים שמעמיסים על התחושה הטובה והנוחה של הגוף, ושלך:
ראש פתוח
זה די ברור ובכל זאת: צריך להיות ״100% בפנים״. כלומר, להיות עם רצון אמיתי ומוכנות לשינוי… וראש פתוח!
מחויבות ללכת בדרך עד הסוף וללמוד לפעול כמיטב יכולתך, כדי להשיג את המטרות שלך. הפעם הנחישות שלך במקום אחר – נחישות לעשות שלום במקום לנצח בעוד קרב. נחישות שמאפשרת לך ליצור שינוי מתמשך (טרנספורמציה!) יציב, לתמיד.
אורך רוח
היציאה מהלופ של הדיאטות והיו-יו במשקל כרוכה במיומנות מתפתחת.
לא מדובר בקסם, למרות שלעיתים זה מרגיש ככה. יחד עם זאת זה תהליך, מסע פנימי שבו מסיטים את תשומת הלב מהסימפטום למקור, ותהליך כזה לוקח זמן ודורש אורך רוח, כי השינויים הם הדרגתיים ועדינים. אנחנו עושות את זה יחד, עד שהם הופכים לטבע שני, והמשקל נשאר תקין ויציב לאורך זמן.
אנחנו מתרגלות להחזיר את האוכל לתפקידו המקורי – להזין את הגוף ולענג את הנפש, ולעצור את השימוש באוכל להדחקה, מניעה וטשטוש רגשות (אכילה רגשית), שמניע את מעגל ההשמנה ומקשה על שינוי הרגלי האכילה. בד בבד, ועם התפתחות התהליך, לומדות לתת יותר מקום לרגש, והאכילה הרגשית פוחתת למינימום. אחרי הכל, אכילה רגשית פה ושם זה נורמלי וטבעי לפעמים.
אמונה
גם אם כרגע אין לך אמונה שלמה בכך שזה אפשרי גם עבורך, אני פה להחזיק אותה בשבילך ואיתך. עד שהיא שלך, איתנה ויציבה.
וכן, גם חשוב שתהיה לך דרך מוכחת, עם מפת דרכים ונתיב ברור על מנת להתקדם, וזה בדיוק מה שאני נותנת לך ב'חופש מאוכל': דרך מדויקת שתוביל אותך מהמצב בו את נמצאת (ורוצה לשנות) – ועד החופש-עם-אוכל (הרגלי אכילה כלבבך), ומשקל אופטימלי, כדי להגיע לשם עם מקסימום הצלחות בדרך ומינימום מאבק.
ביטחון
נכון שלרוב הנשים למודות הדיאטות שכשלו קשה לבטוח בעצמן. הספק הוא טבעי ומתבקש.
אני מכירה אותו היטב. כמו שכבר סיפרתי, גם אני הייתי שם. יחד עם זאת, ראש פתוח ואמונה מקנים לך ביטחון.
למען הסר ספק – אני פה בשבילך. יד ביד. יש לך את כל התמיכה, ההדרכה, והליווי הצמוד והמסור ממני. אני פה כדי לעזור לך להתאים אישית את מפת הדרכים של 'חופש מאוכל' לאורח החיים שלך ולמצב בו את נמצאת – לבנות את הביטחון בעצמך זה האלמנט החשוב ביותר. זה הבסיס של שיטת 'חופש מאוכל'.
זה הכרחי כדי לשמור על האמונה בדרך. וב ע צ מ ך!
וזה גם מה ששומר על המומנטום שלך לנוע קדימה.
ואנחנו יחד בזה!
כוחה של קבוצה
אחרי שנים בהן אני מלווה נשים בתהליכים של יציאה ל'חופש מאוכל', מצאתי שההצלחה של התכנית מגיעה מתוך שילוב של ידע, עבודת תודעה, אימון אישי ותמיכה ועידוד של הקבוצה.
אני מנחה תהליכים סדנאיים עם קבוצות מעל 30 שנה, ובכל פעם מופתעת מחדש מהתהליך הקסום שקורה בהן. כאילו יש איזה מלאך שתפקידו לדאוג שהאנשים הנכונים יגיעו לקבוצה הנכונה. תמיד, אבל תמיד, נוצר חיבור מיוחד בין המשתתפות. יש, כנראה, מכנה משותף בין נשים מדהימות שמתרכזות במקום אחד, שמחפשות תשובות עמוקות לכאב רב שנים, ומגיעות סוף סוף למקום בו הן מרגישות שהן לא לבד בזה, מקום בטוח ומאפשר, בלי שום שיפוט וביקורת, שיש בו עוד נשים – שנראות טוב, שמחות, מצליחות בחיים, אבל בפנים מרגישות כישלון, שמשהו לא בסדר אצלן.
לדבר אּת זה בקול מול אחרות, שמבינות בדיוק במה מדובר, ומגיבות מתוך הזדהות ואמפטיה, מאפשר להרבה יותר חומר רגשי פחות נוח ונעים, לעלות ולהתגלות ולטפל במקור שלו.
זה לא מפסיק להדהים אותי, איזו עבודה משמעותית יכולה קבוצה של נשים מודעות לעשות, נשים שמחויבות לעצמן ולצמיחה האישית שלהן, שרוצות לצמוח ולהתפתח יחד. התובנות והאסימונים שנופלים מתוך
השיח הקבוצתי לפעמים משמעותי ומקדם יותר מכל תרגיל או רעיון.
העבודה בקבוצה היא ממש עוד כלי!
אנחנו השתקפות זו לזו – וזו דרך ללמוד על עצמנו. הקבוצה היא הזדמנות ליהנות מתנופה משותפת ששומרת את המומנטום.
כמו במעבדה אינטימית מוגנת – השיח במרחב המשותף מאפשר לגלות מחשבות נסתרות שהופכות את האוכל ל issue, ומכיוון שכמו שאנחנו אוכלות ככה אנחנו חיות וכמו שאנחנו חיות כך אנחנו אוכלות, זו בדיוק ההזדמנות וזה בדיוק המקום להתנסות בקבוצה וליישם בחיי היום-יום, על ידי שינויים קטנים ועדינים, וכך לאסוף חוויות הצלחה מעצימות.
וכמובן – חברות הקבוצה, עשויות להוות מקור לתמיכה, כח והשראה, ומוטיבציה להמשיך ולהתפתח.
שאלות נפוצות על שיטת 'חופש מאוכל'
יום יום אני פוגשת נשים בעלות יכולות מרשימות שמתמודדות כבר שנים רבות עם ענייני אכילה ומשקל.
הכנתי רשימה של שאלות, הנפוצות ביותר, אותן אני מקבלת בשיחות הללו.
הרבה מהן כבר ניסו ה-כ-ל…
הן רוצות לדעת איך אפשר לשנות הרגלי אכילה, בעיקר אכילה רגשית, ולחזור לאכול בכייף,
להנות מכל ביס בלי להגזים ולהסחף.
איך אפשר לרדת במשקל, בלי ההתעסקות הבלתי פוסקת באוכל, ולהפוך את האוכל והמשקל ל Non issue.
ובעיקר איך לרזות בצורה בריאה ובטוחה ולשמור על משקל בריא ויציב לאורך זמן, בלי איסורים ובלי ייסורים.
הנה התשובות 'על קצה המזלג':
הרגלי אכילה הם בסופו של דבר הרגלים התנהגותיים.
התנהגויות הן פן אחד בקיום שלנו, ולא נכון לבודד אותו מהגורמים שמשפיעים עליו – המחשבות והרגשות. אפשר אפילו להגיד שההתנהגויות הן סימפטום, וכשהן חוזרות על עצמן הן הופכות להרגל.
והרגלים מתקבעים. קשה מאד לשנות אותם. כל שכן אם לא מחוללים שינוי מהותי במקור.
לכן חשוב לי 'לשים על השולחן' את המוטו של חופש מאוכל – מתחילים לרזות מהראש, מכיוון שהמקור הוא במחשבות, שמושפעות מהרגש כמובן. הרגלי האכילה הם פועל יוצא, סימפטום נראה לעין של דרכי חשיבה, שלעיתים נסתרות מעינינו.
כך נוצר מצב שהרגשות והאכילה הרגשית שהתרגלנו לפתור איתה קשיים רגשיים, משתלטים על אורח החיים שלנו ומתנגשים עם הרצון שלנו לשנות את הרגלי האכילה.
במידה ורוצים להצליח לשנות הרגלי אכילה, מתבקש להתייחס אל כל המכלול בצורה מערכתית הוליסטית, ועוד יותר מתבקש לחולל שינויים עדינים כדי לאפשר לעצמנו להתרגל, 'לאט אבל בטוח', ולהתמיד ללא מאמץ.
האכילה הרגשית מתפתחת בגיל מאד צעיר.
איכשהו, בחברת השפע שלנו, תמיד נלווה אוכל למצבים רגשיים – משמחים או עצובים. חוגגים עם אוכל וכואבים עם אוכל.
זו לא אשמתך, ככה הורגלנו – 'הנה, קחי סוכריה… להמתיק'.
למעשה, כתרבות וכחברה, התרחקנו מהרגשות שלנו, מחווית הגוף, והתרגלנו לעשות באוכל שימוש ממסך רגשות, במקום תפקידו המרכזי והטבעי שלו – להזין את הגוף ולענג את הנפש.
פלא שקשה לשנות הרגלי אכילה?
זהו מהלך קשה כואב ומתסכל, מאחר והתרגלנו לתמוך בהליכים מאתגרים, על ידי אוכל.
הבשורות הטובות הן שזה אפשרי.
אפשר ללמוד מחדש לברך על הרגשות, ולסמוך עליהם שהם מורים לנו דרך להתפתחות, צמיחה וגדילה.
אפשר ללמוד לחוות את הרגשות בלי לתת להם מענה באמצעות אוכל.
אפשר להחזיר את האוכל לתפקידו המקורי ולשפר את היחסים עם הגוף.
ללמוד להקשיב לצרכים שלו ולספק אותם, תוך עינוג הנפש במקום עינוי הרגש.
הגוף יודע בדיוק מה הוא צריך כדי לתפקד במיטבו.
לנו רק נדרש לסמוך עליו, תוך מציאת אמצעים מועילים יותר לצרכים הרגשיים, עדינים ונעימים יותר.
אפשר לצאת לחופש מאוכל.
לשם כך, חשוב להכיר את מנגנון הרעב והשובע ולהתרגל לאכול בהתאם לצרכי הגוף.
היחסים שלנו עם הגוף, הם יחסים לכל דבר ועניין.
כמו עם אנשים אחרים, עם כסף, עם האוכל.
הם יכולים להיות 'יחסים טובים', ויכולים להיות מסוכסכים.
ביחסים טובים מתקיימות איכויות כמו הקשבה, התחשבות, אכפתיות ודאגה, לעומת יחסים בהם מתקיימת מערכת של ניתוק, הקטנה, ביקורתיות.
וביחסים – כמו ביחסים. ככל שאנחנו מרוצות מהפרטנר שלנו – הכל טוב.
אבל מה קורה כשאנחנו לא מרוצות ממנו, ועדיין "תקועות" איתו בלי יכולת להשפיע, לשנות או להיפרד ממנו?
פה נכנס חופש הבחירה לעניינים – האם נבחר להשלים עם נוכחותו של הגורם הזה? לקבל אותו? להתיידד איתו? או שנבחר להלחם בו?
כל בחירה משפיעה על הלך הרוח ועל מצב הרוח, ומשליכה באופן דרסטי על איכות החיים שלנו –
חיים במוד של שלום או במוד של מלחמה?
הפרדוקס הוא הבסיס של מעגל ההשמנה.
כי ככל שנילחם יותר – נסבול יותר.
וככל שנסבול יותר – נפנה לאוכל כדי להקל על רגשות הכאב.
וככל שנאכל יותר – נשמין יותר.
וככל שנשמין יותר – המלחמה הולכת ומתעצמת.
וככל שהיא מתעצמת, נסבול יותר. ונאכל יותר. ונשמין יותר. ונתבאס יותר על עצמנו. ועל כל ביס מיותר.
לעומת זאת – מוד של שלום נותן לנו שקט. נותן לגוף שקט.
כמות ואיכות האוכל שנכנסת לגוף קטנה באופן דרסטי וקל לו יותר לחזור לתפקד במיטבו.
הגוף יודע לחזור לאיזון, להשיל קילוגרמים מיותרים לפי הצורך.
הוא יודע. התפקיד שלנו הוא פשוט – לא להפריע לו. לסמוך עליו.
כמו בכל מערכת יחסים.
כן, אני יודעת… יותר קל להגיד מאשר לעשות את זה.
וכן, אני יודעת בוודאות שאפשר לעשות את זה כשלומדים איך.
אני אשמח ללמד אותך.
את שאלת-המיליון-דולר שיש לה תשובות מגוונות מאסכולות שונות.
גישת חופש מאוכל, מעבר להיותה תפיסת עולם ושיטה מובנית לירידה במשקל בלי איסורים או ייסורים, היא גם שפה. שפה של הבחנות ואבחנות שיוצרות שיח מחודש עם ועל הגוף, המשקל והאוכל.
יש מספר רעיונות רווחים ביחס למשקל, שהרבה פעמים מתערבבים להם ויכולים לבלבל אותנו, לכן חשוב לאבחן את התפיסה שיש לנו לגביו.
אז כשאנחנו מדברות על המשקל אנחנו מדברות על המשקל המצוי? הרצוי? התקין?
בואי נעשה קצת סדר:
משקל מצוי – ברור לכולם מהו – המספר שאנחנו פוגשות כשנשקלות.
משקל רצוי – ידוע לנו מהו המשקל 'הנכון' (האידיאלי מבחינתנו) אליו
אנחנו שואפות, ואיתו מידת בגדים מותאמת.
משקל תקין – הוא המשקל האופטימלי שהוא האיזון הקדוש בין
בריאות, שליטה והנאה. וגם אהבה עצמית!
מדובר במשקל הטבעי והבריא לגוף שלנו – שבו הגוף מתפקד במיטבו
מבחינה פיזית, והוא המשקל שאנחנו – והגוף שלנו – אמורים להרגיש בו הכי טוב.
נשמע הגיוני, לא? אלא מה…
אנחנו רוצות להרגיש נוח עם משקל-גוף גם מבחינה רגשית. והמשקל התקין הטבעי והבריא שלנו, שמי יודע מהו בכלל, לא בהכרח עונה לנו על הצורך הזה.
ובדיוק זה המקום בו מופר האיזון.
זו הסיבה שאנחנו נלחמות בגוף שלנו – אנחנו מצפות ממנו לספק את הצרכים הרגשיים שלנו – לקבל אישור ש'אני מספיק'.
(בעזרת מחמאות, פופולריות באינסטגרם וכו'…)
אז מה מאפשר לרדת במשקל?
מתחילים 'לחשוב רזה'.
ומתוך כך:
מניחים למשקל המצוי, מפסיקים להילחם בו.
מניחים למשקל הרצוי – כלומר, מרפים מהלחץ ומהשאיפה האובססיבית אליו.
ומניחים לעיסוק במשקל.
לומדים לסמוך על הגוף. וכך הולכת ופוחתת גם האכילה הרגשית.
כך גם מתאפשר לגוף להשיל את הקילוגרמים המיותרים ולחזור למשקל התקין שלו – בקצב שלו.
ושימי לב, אין כאן אף מילה על דיאטה או הפחתת קלוריות.
שאלה מצוינת, את מוזמנת לשוחח איתי ולהכיר קצת יותר את 'חופש מאוכל'.
(את יכולה ללחוץ כאן ולקבוע איתי שיחה, ואענה לך על כל השאלות)
ויחד עם זאת, אם קראת עד כאן, כנראה שמשהו "תפס" אותך.
אולי כי המאבק היומיומי, חוסר השליטה, והחשש מבריאות לקויה עדיין לא הסתיים.
סביר להניח שאת כבר די מצויה בעולם הדיאטות והטרנדים המתחלפים של תוכניות תזונה (אולי אפילו יותר ממני), ויש סיכוי של 99.999% (לערך) שכבר השקעת לא מעט זמן מאמץ וכסף כדי להצליח להיפטר מהמשקל המיותר ולשמור על ההישג.
אני מרשה לעצמי להניח שהסיבה העיקרית לכך שעוד לא מצאת פתרון משביע רצון לעניינים עם האוכל, היא שככל שזה נוגע למשקל שלך, את עדיין מחזיקה ב 'mode של מלחמה'.
ב'חופש מאוכל' "עושים שלום".
ובזכות השלום הזה גם "אומרים שלום" לדיאטות.
שלום ולא להתראות.
עד כדי כך, שה-issue עם אוכל הופך ל non-issue.
'חופש מאוכל' היא דרך שבה את לומדת לאפשר לגוף שלך להוריד משקל בתהליך טבעי, בריא ובטוח, ומותאם אלייך אישית, כדי שתוכלי לחולל שינוי עמוק ויציב, תוך כדי הנאה שלמה מאוכל ומהאכילה – בלי רגשות אשמה, בלי ספירת קלוריות, בלי להימנע ממאכלים אהובים, ובעיקר בלי לסבול.
והבונוס הגדול שמדווחות עליו נשים שהולכות בדרך, הוא שקט בראש.
המלחמה היומיומית סוף סוף נרגעת.
מהות התהליך כולו היא – ככל שאת מאמצת mode של שלום, משתנה "מערכת ההפעלה" של כל ההתנהלות שלך.
כשאת בשלום עם האוכל את משוחררת מהמאבקים והשקט בראש הופך להיות טבע שני בשבילך.
כשאת מרפה ומאפשרת לגוף לעשות את העבודה שהוא יודע לעשות הכי טוב, מתאפשר תהליך בריא ובטוח, שבו, הגוף, בקצב שלו, מחזיר את עצמו למשקל אופטימלי יציב.
כל מה שאת צריכה לעשות הוא להפסיק להפריע לו, וזה, כשלעצמו לא מעט.
'חופש מאוכל' היא שיטה חובקת חיים שמתמקדת ביחסים שלך עם האוכל, כי אני מאמינה שענייני האוכל לא מסתכמים רק בהיבט פיזי, או רגשי, או התנהגותי. זו גישה הוליסטית שנותנת מענה עמוק וכולל שנשאר איתך לצמיתות כי… הכל מתחיל בראש.
כל העניין עם האוכל נובע מהדרך בה אנחנו מתייחסות אליו – מה אנחנו חושבות, מאמינות ושואפות, ואיך אנחנו מתייחסות לאוכל, למשקל ולגוף שלנו.
מצד שני, תהליך כזה, הכרחי שיהיה פרקטי, ישים, ניתן להתאמה אישית ולחיי היומיום ולאתגרים המייחדים כל אחת ואחת, בדרך שלה.
לכן פיתחתי את 'חופש מאוכל' כתוכנית פעולה – שיטה סדורה וברורה עם צעדים מדויקים, שהוכחה כמסייעת לנשים שמעוניינות, אחת ולתמיד, לעשות 'טיפול שורש' באכילה שלהן כדי להשיל קילוגרמים, בתהליך בטוח ובריא, בלי להימנע ממאכלים אהובים, או תכנית תזונה מחמירה.
וכן, נשים עוברות תהליך עומק של צמיחה והתפתחות אישית שהתוצאה שלו היא גם ירידה במשקל.
הן חוות שיפור באיכות החיים שלהן ללא קשר למספר על המאזניים, ובאורח פלא הקילוגרמים נושרים מעצמם.
קצת הפוך ממה שלמדנו לחשוב:
במקום -אני ארזה וככה ארגיש טוב, אני ארגיש טוב וככה ארזה.
אולי קצת מפתיע, אבל תחשבי על זה רגע.
זה רווח כפול ומכופל.
אם את מרגישה שמגיע לך כבר להפסיק את המלחמות עם האוכל, לעשות שקט בראש, ואת בשלה להתמסר לתהליך – מגיע לך גם לתת לעצמך את האפשרות לשנות את היחסים שלך עם אוכל, לתמיד.
ליהנות מאוכל ולהנות מהחיים.
את יותר ממוזמנת לבדוק.
במקום להמשיך לעשות 'עוד מאותו דבר' ולבזבז עוד זמן, כסף ואנרגיה יקרה, בואי להכיר את 'חופש מאוכל' – השיטה שעזרה לנשים רבות להיות מרוצות עם הגוף, המשקל והאכילה שלהן לשנים ארוכות וטובות.
והדרך הטובה ביותר להשיג ביטחון ש'חופש מאוכל' זו שיטה שבאמת מתאימה לך, היא לקבוע איתי שיחה קצרה כדי שאוכל להבין בדיוק (בהתבסס על הרקע הספציפי שלך) מה הם הצעדים המדויקים לך על מנת להגיע לשם.
אל תהססי לתאם איתי שיחה
בשיחה אשמח לעזור לך למפות את הדרך ואת הצעדים הנדרשים
כדי להמשיך להנות מאוכל ולהרגיש טוב ובנוח עם הגוף שלך
לחצי כאן ותאמי איתי שיחה ונדבר
באהבה,
אופירה
2 מחשבות על “שיטת חופש מאוכל”
נהניתי מאד לקרא על התוכנית חופש מאוכל חושבת הרבה על זה . אשמח לקרוא עוד .תודה ומשך יום נפלא שיהיה .
אני שמחה לשמוע עליזה 🙂