אפקט היו-יו במשקל – למה משמינים אחרי דיאטה?

למה אפקט היו-יו במשקל כל כך בעייתי?

מעבר לטלטלה הפיזית שהגוף חווה בלופ של הדיאטות (שמירה קפדנית על דיאטה-שחרור רסן-דיאטה-ושוב שחרור רסן), שמזעזעת את המנגנונים שלו ומוציאה אותו שוב ושוב מאיזון ומקשה עליו לתפקד, לאפקט של היו-יו במשקל יש גם השלכות רגשיות מצטברות. עם השנים אנחנו נוטות להפסיק להאמין להצלחות הזמניות שלנו, כשהכישלונות שלנו הולכים ונערמים. 

הכישלון הצורב, הינו בחוסר ההצלחה שלנו להחזיק מעמד ולהתמיד. כדי לשמור על המשקל שהושג בעמל רב.

כך, כל דיאטה – כסאח או מאוזנת, דיאטת בריאות או טבעונות – מוסיפה עוד נדבך לשורת הכישלונות שלנו. וכך לאורך השנים, הלופ של הדיאטות והיו-יו במשקל – משמינים, ב”שיטת הסלמי” – כל פעם עוד קצת. ככל שכלואים יותר בתוך מעגל ההשמנה, התחושות הקשות מרחיקות אותנו מהמשקל הרצוי, וככל שמתרחקים ממנו, משתוקקים אליו יותר  והחוויה של הכישלון צורבת עוד יותר (“אילו רק הייתי שמחה לפני 10 שנים כשהייתי 10 קילו פחות”). וכשהתסכול עולה, האכילה הרגשית גוברת והדימוי העצמי – יורד. 

לצד הצלחות אחרות שניתן להתגאות בהן, המאבק במשקל נחווה כמלחמה, שבה לא ניתן לנצח, ומאידך גם אין אפשרות להיכנע ולעזוב. הדיסוננס הזה מלווה אותנו עם כל עלייה – ירידה – עליה במשקל, וככל שעוברות השנים, ‘מעגל הקסמים’ הזה הופך למילכוד שנראה שיימשך עד סוף החיים.