מקובל לחשוב על פעילות פיזית שבה אנחנו מוציאים אנרגיה כפעילות לגיטימית ש’מבקשת דלק’ – דורשת להחזיר לגוף את האנרגיה שהוא זקוק לה.
יחד עם זאת, אחרי שיושבים במהלך כמה שעות ולומדים או עוסקים בתהליך תודעתי להתפתחות שלנו, הגוף שלנו גם ‘מבקש דלק’, ואנחנו מתפלאים – איך זה שאני רעבה? הרי לא עשיתי שום דבר. ישבתי במזגן, למדתי, קצת דיברתי, קצת חשבתי, קראתי או התעמקתי במשהו. מה העניין פה?
למה אחרי עבודת עומק מנטלית אני רעבה מתוך שיחה פתוחה עם אופירה שאול
רעב פיזי בעקבות עבודת מודעות
אולי זה רעיון פחות מוכר, אבל מחקרים מצביעים על כך שגם פעילות מנטלית צורכת משאבים, אנחנו מוציאים אנרגיה והגוף מבקש תדלוק. גם החשיבה שלנו דורשת אנרגיה והמאמץ המנטלי מצריך גם הוא מילוי של משאבים ולכן מבקש הזנה.
ועוד כל שכן – כשתהליכים כאלה מתקיימים בקבוצה. כשנוסף בהם רובד של אינטראקציה בינאישית, התהליכים מואצים ומצריכים אנרגיה מרובה.
רעב רגשי בעקבות עבודת מודעות
הקשר בין לימודים ופעולות חשיבה כאלו ואחרות לבין אכילה רגשית, ודאי מוכר לכולנו, הרגע בו ניגשים למקרר כש… צריכים לעשות משהו שלא בא לנו, אולי יש חשש ממה שנמצא (לא מודע בדרך כלל), ואפילו חוויות כישלון שצרובות בזיכרון שאולי רוצים להימנע מהם (שוב לא אבין, ארגיש טיפשה, חוסר אונים או כל חוויה רגשית לא נעימה…). אלו הרגעים שמסיחים מצוקה רגשית על ידי שימוש באוכל, כשהעיסוק באוכל מהווה הפסקה, דחיה וכו’.
כל שכן כשמדובר במודעות עצמית, בתהליכי התפתחות בהם אנחנו מתחקות אחרי דפוסי חשיבה והתנהלות, במטרה לחולל בהם שינוי מהיסוד. בתהליכים כאלה נחשפים מנגנוני הגנה ששירתו אותנו שנים (גם אם יש בהם רווח משני זהו עדיין רווח שקשה לוותר עליו). כשרעיונות ישנים פוגשים רעיונות חדשים ההרגלים הישנים מרגישים ‘מאוימים’, נלחמים על מקומם, ועשויים לעורר ספקות, התנגדויות, ואפילו חרדה, בעקבותם עולה לא פעם רעב רגשי.
בלימודים של ‘חופש מאוכל’ וקורסי האווטר, אני פוגשת את זה לא מעט – היות ועבודת מודעות, למידה והתפתחות אישית ‘משתמשת’ באנרגיה ולכן יוצרת, באופן טבעי, רעב פיזי וצורך לאכול, כאילו עשינו עבודה פיזית. לצד זה יכול לעלות גם רעב רגשי. כי גם כשיש לנו מוטיבציה לעשות תהליכי התפתחות, למידה וכד’, יכולה לעלות התגובה הרגשית והאוכל-אכילה הם אמצעים פופולריים להתמודד איתה.
הצטרפי גם את
לאלפי הנשים שכבר עברו בהצלחה את השינוי
תכנית חופש מאוכל
תכנית הליווי שתעזור לך פעם אחת ולתמיד
לאכול מסודר ובשליטה
איך יודעים אם הרעב שמרגישים הוא פיזי או רגשי?
ראשית אני רוצה להגיד, שתחושת הרעב, גם הפיזי וגם הרגשי, טבעית ונורמלית, והפוטנציאל לשינוי טמון ביכולת להבחין ביניהם, להענות ולטפל בכל אחד מהם בהתאם.
עם זאת, כשלומדים להקשיב בתשומת לב לגוף ולצרכיו, מצד אחד, ולרגשות שעולים מצד שני, נוכל לזהות האם זה רעב פיזי או שזה רעב רגשי. אם עברו כמה שעות מאז אכלנו למשל, כנראה מדובר ברעב פיזי ואז לאכול ולהנות ברשות ובכייף. לעומת זאת, כשאני יודעת שאני לא רעבה אבל בכל זאת מרגישה איזה קושי או אי-נוחות ששולחים אותי למקרר, כנראה שמדובר ברעב רגשי.
ואם נדמה לך שלא מגיע לך לאכול כי לא באמת עבדת קשה, זכרי לסמוך על ההרגשה ועל הגוף שלך – לגוף יש אותות משלו והוא מספר לנו מה הוא באמת צריך. רק נדרש ללמוד להקשיב ולתת בו אמון.
