משעבוד לחירות – לחיות בחופש מאוכל

חופש. חופש. חופש.

אחד הערכים המקודשים ביותר בעידן המודרני הוא….. חופש. 

כמה אנחנו מדברים עליו, מחפשים אותו, כמהים לו.

אנחנו כמהים ומשתוקקים לחופש, ויחד עם זאת כמהים להדרכה ואישור חיצוני שמגביל לנו את החופש. לכן קשה לשחרר מהדיאטה למרות שנולדנו כבר ב’חופש מאוכל’. בשיטת חופש מאוכל חוזרים למצב הטבעי של חופש, ובחירה מתוך חופש, משתחררים מכל התופעות הנלוות לאכילה, למשקל ולתפיסת ה’עצמי’, ודרך האוכל זה קורה גם בתחומי חיים אחרים.

לרוב – כשאני שואלת תלמידות שבחרו לחיות בחופש מאוכל מהו חופש עבורן, הן עונות – החופש לקבל החלטות, החופש להביע דעה, החופש להיות אני.

להשיג חופש זה יעד ראוי – להשתחרר משעבוד של גורמים חיצוניים נותן לנו מוטיבציה להילחם במה או במי שמשעבד אותנו. קצת בדומה לתוכנית הרזיה כשמבקשים לרדת במשקל. 

אולם – האתגר האמיתי הוא לחיות בחופש – להיות בחופש, כל הזמן. ולשמר אותו לאורך כל החיים. זה כמו האתגר לשמור על משקל יציב.

מי לא רוצה לחיות בחופש? 

מושג החופש האנושי בהגות של העת החדשה מבחין בין ה’היבט הפנימי’ של חופש האדם (לעומת בעלי החיים) – טמון בהיותו של אדם בעל רצון חופשי, הפועל שלא על פי יצריו ודחפיו הטבעיים, אלא על פי שכלו, תובנותיו, עקרונותיו ומצפונו. להבדיל מההיבט ה’חיצוני’ של החופש, ששולל בעלות או שליטה על האדם, על ידי גורמים אחרים שמחוצה לו. (מתוך הערך ‘חופש’ בויקיפדיה).

בתיאוריה, כולנו שואפים לחיות בחופש. בפועל, זה מאד מבלבל כי לא תמיד פשוט לנו עם חופש, או לא ברור לנו מה זה אומר לחיות בחופש… 

מצד אחד – אנחנו מוכנים להילחם על החופש שלנו, כשמדובר בהיבט החיצוני של החופש – שאף אחד לא יקח בעלות או שליטה עלינו, אבל מהצד השני – כשמדובר בהיבט הפנימי, לעיתים קרובות אנחנו נרתעים לקחת בעלות ואחריות אישית על תוצאות החופש שלנו. 

נוצר מעין קונפליקט פנימי – אני גם רוצה חופש ועצמאות, וגם רוצה ‘שיגידו לי מה נכון’ – זקוקה לגבולות, לקווים מנחים, להצעות תומכות – מה לעשות ומה לא לעשות, מתי ואיך… כי בלי מסגרת אנחנו הולכים לאיבוד. כך, אנחנו פונים לגורמים חיצוניים לחפש בהם את הגבולות, ובכך משעבדים, לא פעם, במו ידינו, את החופש שאנחנו כל כך שואפים לממש ומייחלים לו. לעיתים קרובות הסיבה (וגם התוצאה) קשורה לאמון וספקות, והקושי לסמוך על עצמנו. נראה, שהמחויבות שלנו לגורם חיצוני גבוהה מהמחויבות שלנו לעצמנו.

זו הסיבה שלהרבה א.נשים קשה (או מבלבל מדי) לחיות בחופש, ולכן גם כל כך קשה לשחרר מעניין האוכל (והדיאטה) – קל יותר שמישהו יגיד לנו מה לעשות – מה לאכול, מתי וכמה. א.נשים רוצים שמישהו יאשר להם שהם עושים נכון, גם ולמרות, שהעדר החופש יכול להיות בשבילם כואב, לא נעים, מגביל ומצמצם. יותר קל מאשר לחיות בחופש, “להחליט על עצמם”, ואז לשאת באחריות (או באשמה) על התוצאות.

אז איך חיים עם הקונפליקט המבלבל הזה בין השאיפה לחופש והרתיעה ממנו?

לחיות בחופש משמעו לחיות עם המורכבות של הקונפליקט – מצד אחד רוצים סמכות מבחוץ ומצד שני רוצים חופש מוחלט. 

חופש, בחירה, וחופש בחירה

שיטת ‘חופש מאוכל’ מבוססת על… חופש ועל הדרך לחיות בחופש מול אוכל. 

למעשה – לבחור ללא תכתיבים חיצוניים. כשהגוף הוא הגורם שמלמד ומוביל אותנו באכילה, ובמשקל הנכון עבורו. ולא תמיד זה כל כך קל לתת לו (ולעצמנו) את המנדט לקבל החלטות – מה, מתי איך וכמה לאכול.

למה כל כך קשה לנו “להחליט על עצמנו”? ובסופו של דבר, כשכבר מחליטים – איך זה שאנחנו מתקשים לעמוד בהחלטות שלנו?

כי לחיות בחופש מאוכל, דורש בגרות, אחריות, ובעיקר הסכמה להחזיר את הסמכות אל עצמנו ולשקם את האמון בעצמנו ובגוף שלנו. 

וזה אומר – לבחור, כי חופש מגיע עם בחירה. ולשאת בתוצאות הבחירות שלנו.

לחיות בחופש פירושו להיות כאן עכשיו, בלי ‘מה היה’ ו’מה יהיה’…

ובמרחב של הרגע הזה – לבחור.

לבחור בכל רגע ורגע מחדש.

הבחירה היא גם בחירת המטרה וגם בחירת הדרך להגיע אליה. 

כש”לקחנו את עצמנו בידיים” שלנו – כבר אין לנו את מי להאשים, אלא להנהיג את עצמנו בכוחות עצמנו. זו בדיוק הסיבה שבוגרות התוכניות של ‘חופש מאוכל’ מדווחות על חוויה של התפתחות של עוצמה פנימית שמאפשרת להן לחיות בחופש גם בתחומי חיים אחרים.

לפעמים קל ונוח יותר לוותר על החופש שלנו ולשעבד את עצמנו לאותם גורמים חיצוניים – תוכניות דיאטה והרזיה, שיתנו לנו הוראות איך להילחם בגוף, באוכל ובעצמנו, כדי לנצח.

אבל, כדי לחיות בחופש מהתעסקות יתר בעניינים של אוכל-גוף-משקל, חשוב לזכור – הם לא סתם פה, יש להם תפקיד – לעזור לנו! היות והם כבר פה, הם יכולים לשרת אותנו במסע ההתפתחות שלנו.

לכן כדי להשתחרר ממחשבות, הרגלים ודפוסים בהקשר לאוכל-גוף-משקל שלא משרתים אותנו, לא רק שלא נדרש להילחם כדי לנצח אותם, להיפך. הכרחי ומתבקש להבין, מה הם אותם צרכים מבקשים שאותם דחפים טבעיים כאן למלא, ולבחור איך לפעול כדי למלא אותם – על פי מחשבה, תובנות, עקרונות, המצפון שלנו, במקום מתוך אוטומט ויצרים בלתי נשלטים.

כך נוכל, עם הזמן, להימנע מלהשתמש באוכל כדי לספק את אותם צרכים, כי כל התנהגות-מסיטת-תשומת-לב שהיא, לא רק שאינה מקרבת אותנו לחופש, אלא מרחיקה אותנו ממנו!

עם זאת, חופש אין משמעותו ללא גבולות כלל, היות וגבולות מגדירים את מרחב החופש, לא מגבילים אותו!

ומכיוון שאדם צריך גבולות (מסגרת) כדי להתמצא במרחב, כך צריך כיוון ודרך כדי לפעול, גם בחופש. שיטת ‘חופש מאוכל’ מספקת מסגרת שבה כל אחת בוחרת את הדרך הייחודית לה. כי חופש אמיתי ואותנטי הוא כזה שמתקיים בתוך מסגרת שהגבולות שלה נקבעים מתוך הקשבה פנימה, ולא מתוך הקשבה החוצה. כלומר, לא גורם חיצוני מכתיב לי ומגדיר עבורי מה ואיך, אלא אני משרטטת ומציבה את גבולות המסגרת של עצמי, מתוך הקשבה לעצמי והבנה עמוקה של מה נכון עבורי. ופועלת בהתאם, מתוך תחושת שלמות עם עצמי.

זו חוויה של חופש אמיתי.