מה זה אישיו-עם-אוכל – ואיך משתחררים ממנו בלי עוד דיאטה

בריאות פיזית ונפשית

אני מאמינה ברעיון של נפש בריאה בגוף בריאה. 

קשה להגיע לבריאות פיזית על חשבון הבריאות הנפשית שלנו.

האישיו-עם-אוכל בדרך כלל, מטבעו, רק ילך ויחמיר אם ממשיכים להיאבק. את לא באמת משתחררת ממנו אלא אם כן, את מוכנה לשחרר את המאבק במשקל ובאוכל, וללמוד איך לחזור להיות האדם שיודע להזין ולדאוג לעצמו מתוך חיבור לגוף.

אחרי הכל, הבריאות הנפשית משפיעה ומשליכה ישירות על הבריאות הפיזית, הרבה לפני ומעבר ל'צלחת המזון'. וגם ההיפך הוא נכון – זהו מעגל שמזין את עצמו. לכן חשוב לפתוח את היריעה ולראות את התמונה המלאה. כשאת חיה בשלום עם עצמך, עם הגוף שלך, גם אם המשקל לא בדיוק "לפי הספר", ואת ביחסי שלום ונחת עם האכילה שלך, גם אם היא לא בדיוק לפי "קוד האכילה הבריאה" המקובל – זו בעיניי בריאות מרבית. 

ההסכמה לשחרר את האישיו-עם-אוכל במקום לנסות לשלוט בו או להשתלט עליו, היא זאת שמאפשרת לך להרוויח שקט בראש ונינוחות בגוף. כך את 'מרוויחה-את-עצמך' ואת החיים שלך בחזרה. האנרגיה המושקעת במחשבות האינסופיות על קלוריות, במספר על המאזניים, בהשוואות ופחדים, חוזרת חזרה לרשותך ולשרותך. זאת אומרת, שיש לך יותר פניות להפנות אותה למערכות יחסים מיטיבות, ליצירה, ולחלומות שעד עכשיו נדחקו לפינה.

כמו שאמרו נשים רבות בעקבות התהליך שעברו: "אני שמחה שאיפשרתי לעצמי לעבור תהליך משנה חיים שכזה. קיבלתי את החיים שלי בחזרה."

להגיע ל"חופש עם אוכל" זה הבסיס, וזו רק ההתחלה. זה פותח אפשרות לחיים שבהם את בוחרת מתוך עוצמה פנימית וחופש, לא מתוך פחד. חיים שבהם את סומכת על עצמך, מאפשרת לעצמך להיות נוכחת באמת עם כל ביס, כל רגע, בכל החלטה, ומתרגשת מהאפשרויות הפתוחות בפניך. גם מעבר לתחום האוכל.
וזה, בעיני, השחרור האמיתי: לא רק שיחרור מהעיסוק באוכל או במשקל, אלא מכל מה שעומד בינך לבין מי שאת יכולה ורוצה להיות.

והערה לסיום:

הדבר היפה הוא, שאישיו-עם-אוכל זו לא גזירת גורל, 'קללה' שאין מוצא ממנה. יש כאן פוטנציאל, לאישיו-עם-אוכל, להפוך מבעיה מטרידה, למורה דרך. וזאת כשהוא מצביע, בין היתר, על המקומות בהם את מחפשת שליטה מיותרת, פועלת מפחד, או לא סומכת על הגוף שלך. לאט לאט את מבינה שעדיף לשחרר.
וכשאת בוחרת להקשיב – האישיו-עם אוכל מלמד אותך לחזור לתקשורת עם הגוף, להבין את הצרכים שלו (כמו גם את הצרכים הרגשיים שלך), ולתת להם מענה הולם – בלי להילחם, ובלי להשתמש באוכל, כשהגוף שבע.

הרבה פעמים, דווקא מתוך הקושי, מגיעה הזדמנות לבנות מחדש את הקשר עם עצמך. קשר שמבוסס על הקשבה ואמון.
כי בסופו של דבר, אישיו-עם-אוכל הוא לא רק מכשול. הוא חושף את המקומות בהם את נאחזת בשליטה,  פועלת מפחד או לא סומכת על הגוף שלך. וכשאת מוכנה להקשיב לגוף, הוא יכול ללמד אותך איך לחזור לתקשורת איתו, איך להבין את הצרכים שלו, לצד הצרכים הרגשיים שלך, ולתת לכל אחד מהם מענה מתאים.

ונכון, זה קל בתיאוריה ואולי לא הכי קל לעשות, אבל אפשרי. לכל אחת ואחת מאיתנו.
בעזרת תרגול ותשומת לב זה אפשרי. וההשקעה – בהחלט משתלמת.