דמייני את זה: את בעבודה, כל יום מלא בפגישות, משימות ותחושה שהזמן רץ. בדיוק כשאת מתחילה להרגיש רעב, את מוצאת את עצמך צריכה להשתתף בפגישה ארוכה או לסיים משימה דחופה. אז מה עושים? איך אפשר גם להקשיב לגוף ולצורך שלו באוכל, וגם לשמור על לוח הזמנים העמוס של היום?
מה לעשות כשרעבים באמצע פעילות בעבודה?
אפשר גם לאכול לפי צורכי הגוף וגם לפי לוז מתוכנן
ליה, בוגרת 'חופש מאוכל', היא מנהלת בית ספר.
היום שלה בעבודה כולל סדר יום צפוף, עם פגישות ואינסוף עניינים לטפל בהם, חלקם מתוכננים, וחלקם תגובה למה שקורה בשטח.
כשהתחילה את התוכנית סיפרה שלפעמים היא מרגישה רעב, אבל אין לה זמן לעשות אתנחתא ופסק זמן לאכול. היא מתוסכלת מזה שהיא יכולה למצוא את עצמה לא אוכלת דבר עד אחר הצהרים, אוכלת רק כש"יש לה הזדמנות", ובטוחה שלא מצליחה לרדת במשקל כי היא לא "אוכלת מסודר" – אוכלת כשהיא לאו דווקא רעבה, או כשהיא כבר 'מתה מרעב' ואז מאבדת שליטה ואוכלת יותר מדי.
עם הזמן בתהליך היא גילתה, שלמרות שאופי העבודה שלה לא השתנה והלחצים לא פחתו, היא מצליחה "להתארגן על האוכל" בהתחשב בנסיבות במהלך היום – מבלי לוותר על הקשבה לגוף שלה ותכנון האכילה לפי צרכיו, ולא רק לפי לוח הזמנים של העבודה שלה.
היום היא מספרת, שאם היא יודעת שהיא עומדת להיכנס לפגישה ארוכה, יתכן שתאכל משהו קטן לפני – גם אם היא לא ממש רעבה. ככה היא דואגת לעצמה ולגוף שלה. לא מגיעה למצב של רעב יתר, והיא יכולה לסמוך על עצמה שלא תגיע לרעב כזה שיגרום לה לאבד שליטה ולאכול יותר מדי.
היא מצאה שאין לה מה לפחד מהרעב, גם כשהארוחה נדחית מעט, כל עוד היא יודעת שזה חשוב לה והיא תצליח לפנות זמן בקרוב לאכול בנחת. היא שמחה ורגועה על כך שהיא נאמנה להחלטה שלה לאכול לפי צורכי הגוף, ומצליחה להנות מהאוכל ומהאכילה גם בלוח הזמנים הצפוף שלה.
מה קורה כשאת רעבה, אבל אין לך זמן לאכול?
החיים לא תמיד הולכים לפי התכנית, נכון?
מה קורה כשנכנס אירוע או דד-ליין ללו"ז שלך, ולמרות שאת רעבה את צריכה להמשיך לפגישה או לעבוד על משהו דחוף? אם חושבים על רעב כעל שליח קטן של הגוף שמבקש דלק – אנרגיה כדי להמשיך לפעול, אמנם זה לא אומר שצריך בהכרח להפסיק הכל ולאכול מייד, אבל זה כן אומר שהגוף מסמן לך שהוא זקוק לאנרגיה וכדאי לתכנן לקחת לך פסק זמן, אפילו קטנטן, ולאכול משהו בקרוב.
אחת התובנות הכי חשובות של ליה הייתה ללמוד לא לפחד מהרעב.
אמנם למדנו להיזהר מרעב – שלא יכשיל אותנו לאכול ללא שליטה. אבל לא צריך להימנע ממנו אלא פשוט ללמוד לנהל אותו. אפשר להיות רעבים לזמן מה, אפשר לשתות משהו בינתיים, זה בסדר. עם זאת לוודא, שהאפשרות לאכול ממתינה מעבר לפינה.
חשוב לזכור: רעב הוא לא אויב, הוא רק סימן לכך שצריך להזין את הגוף. לא תמיד צריך למהר ולהגיב – לא לרעב ולא לפחד ממנו, באמצעות אכילה. כשלומדים להקשיב לגוף ולהכיר את מנגנון הרעב ושובע, אפשר לפעמים להתאזר בסבלנות וברוגע.
ואם הפגישה מתארכת ואת רעבה, קחי לך שתיה טעימה, אולי עם עוגיה לצידה, ותתכונני לאכול ברגע שתסתיים. הרי השותפים לפגישה גם ירצו לאכול בשלב מסוים.
ואת? גאה בעצמך על הבחירה שלך ועל כך שאת נאמנה לה.
לסיכום,
השליטה על האכילה שלך היא לא רק על מה וכמה את אוכלת, אלא גם ובעיקר, על מתי את אוכלת. כשאת מתרגלת לאכול לפי צורכי הגוף, המצבים בהם את רעבה ולא יכולה לאכול מייד הרבה פחות ילחיצו אותך. כשאת כבר 'מיודדת עם הרעב' ולא פוחדת ממנו, כשאת רעבה את כבר יודעת, שהגוף שלך רק אומר לך "היי, המיכל התרוקן, הגיע הזמן למלא אותו שוב בדלק".
הצטרפי גם את
לאלפי הנשים שכבר עברו בהצלחה את השינוי
תכנית חופש מאוכל
תכנית הליווי שתעזור לך פעם אחת ולתמיד
לאכול מסודר ובשליטה
