מאמר זה הוא מאמר שני בסדרה על 'פולחן' הבריאות. אם עוד לא קראת את המאמר הראשון, אני ממליצה לחזור אליו רגע כדי להבין, למה דווקא הרצון לאכול בריא הפך, במקרים רבים, למלכודת.
אפשר להגיע אליו בלחיצה על הקישור:
'פולחן' הבריאות – למה דווקא השאיפה לאכול בריא מקשה עליך לאכול בריא
למרות שכבר הבנו, שדיאטות לא באמת עובדות לאורך זמן והן כרוכות במאבק מתמיד ובלתי אפשרי שנועד שוב ושוב לכישלון מראש, אנחנו עדיין ממשיכות לפגוש את אותה 'הגברת', רק בשינוי אדרת. הדיאטות רק פשטו ולבשו צורה חדשה. כך, במקום לספור קלוריות אנחנו מקפידות על מרכיבי תזונה. במקום רק להפחית שומנים אנחנו מנסות להימנע לגמרי מפחמימות או סוכר.
פעם קראו לזה דיאטה. היום קוראים לזה "אורח חיים בריא". אבל בפנים לא פעם, מלווה אותנו אותה תחושה של שעבוד וחוסר שקט.
פעם זה היה כמעט רק פולחן הרזון. פחדנו מהשמנה כי היא סמלה כישלון, חוסר שליטה, פגם. היום, נוסף לפחד מהשמנה נוסף הפחד מהמשמעות הבריאותית שלה. השיח השתנה – אם פעם פחדנו להשמין כי זה "לא נראה טוב או יפה", היום נוסף, ואולי ביתר שאת, הפחד להשמין "כי זה לא בריא". במקרים מסוימים זה אכן לא בריא אבל לא תמיד, ולא בהכרח כשמדובר רק על 5-10 קילו 'מיותרים'. עם זאת, הפחד הוא אותו פחד. ובכל מקרה, גם אם מוצדק – הפחד אינו בהכרח גורם לשינוי המיוחל.
כבר שנים שאנחנו משעבדות את עצמנו למספר על המאזניים, אם על ידי ספירת קלוריות, נקודות, או שקילה מוקפדת של המזון. אבל היום נדמה שהעולם "התקדם" – היום סופרים באדיקות בלתי מתפשרת ערכים תזונתיים של כל ביס שאוכלים, כשהשאיפה היא לאכול בריא לפי אסכולה כזאת או אחרת שמגדירה תזונה בריאה מהי. רק שהדינמיקה של פחד, ביקורת, אשמה, נשארת זהה. "אוכל בריא" עלה לדרגה של אידיאולוגיה – כמעט כמו סוג של דת. הרעיונות על אוכל בריא מכתיבים כל ביס וכל החלטה, שטעונה הרבה פעמים בתחושת חטא או ניצחון.
אני, כמובן, מברכת על המגמה הבריאותית ואין לי דבר נגד השאיפה לאכול בריא. יחד עם זאת אני מבחינה גם בבעייה שזה יכול ליצור עבור מי שיש לה כבר נטיה לאכילת יתר. זאת בעובדה, שהשאיפה הבלתי מתפשרת לתזונה בריאה – לאורה צמחו אינספור מדריכים של מה מותר ומה אסור כמו בדיאטה – יוצרת גם היא חוקים חיצוניים שהרבה פעמים מתעלמים מהצורך הייחודי של כל אדם/אישה ומרחיקים אותנו עוד צעד מהקשבה לצורכי הגוף, שלא רק שונים מאדם לאדם, גם משתנים מיום ליום.
חשוב לי להצביע על האספקט הלא בריא שיכול להיות לטרנד הזה של 'לאכול בריא' ולתופעות הלוואי שלו, שעלולים דווקא להפריע בשאיפה הכל כך לגיטימית לבריאות. בהמשך, במאמר השלישי בסדרה, גם אציע חלופה – אלטרנטיבה שפויה, וזאת כשהשמנה ואכילה רגשית הן/הפכו לתופעות כל כך שכיחות היום בחברה שלנו.
מהי בכלל בריאות?
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), בריאות מוגדרת כ"מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת, ולא רק היעדר מחלה או חולשה". הגדרה זו מתייחסת לבריאות כמצב חיובי ומקיף, הכולל גם את היכולת של הגוף להגיב ביעילות לאתגרים (הומאוסטזיס).
בלי להפחית בערכן של הגישות המקובלות של הרפואה והבריאות, אני מאמינה גדולה בגוף כמדריך אישי לבריאות, וגם לאכילה בריאה.
אני מאמינה שהגוף יודע 'להנחות אותנו לאכול בריא. הגוף הוא מערכת שיודעת לפעול בצורה מושלמת אם רק נניח לה לזרום לפי חוקי הטבע של הגוף מלידה. אני מאמינה שהוא יודע איך לאזן את עצמו ולשמור על חיוניות מיטבית ותפקוד תקין, כל עוד לא נפריע לו.
בריאות היא המצב הטבעי שלנו, ושל הגוף, והיא יכולה להישמר יותר בקלות כשיש הלימה בין הצרכים הפיזיים והרגשיים שלנו. בריאות מתקיימת כאשר הגוף והנפש פועלים בהרמוניה, לא נכון להתייחס לכל אחד בנפרד. גוף שמרגיש מאוים משפיע על מצב הנפש, ונפש מותשת משפיעה על תפקוד הגוף. עם כן, בריאות היא לא רק העדר מחלה, אלא מצב של איזון הנשען על תודעה של נינוחות, הקשבה לגוף, החופש לבחור, ואמון.
כשהגוף מרגיש בטוח – הוא בוחר נכון. הוא יודע מה מיטיב איתו ומה לא.
במהותה, הבריאות היא מצב בו הגוף פועל בהלימה עם הטבע וזרימה עם מה שיש, ולא במאבק מול מה שאין. הגוף הוא מנגנון אינטליגנטי המחובר ישירות לתודעה, והוא מושפע ופועל, בהתאם למחשבות עליו. זהו מצב תודעתי, יחד ואולי עוד לפני, שהוא מצב פיזי. כאשר אדם חושב בריאות, מאמין ומרגיש את הבריאות, הגוף מגיב בהתאם.
לעומת זאת, 'פולחן' הבריאות והשאיפה לאכול בריא לפי "ספר הוראות גנרי", עלול לשבש את המערך הטבעי של הגוף.
פולחן הבריאות כמו שהוא מוצג כאן, למעשה, בדומה לדיאטות, "מתערב" בתהליכים הטבעיים שהגוף יודע לבצע. כך נוצר מצב פרדוקסלי לפיו הקפדה על אכילה בריאה, שבמהותה נועדה לשפר את הבריאות ואת איכות החיים, דוחפת ביתר שאת למשטר את האכילה, ובכך יכולה לפגוע בסופו של דבר, גם בבריאות וגם איכות החיים.
נוצר מצב שבו המושג "בריא", לא בהכרח (או תמיד) משקף תחושת חיוניות, אלא יותר נבלע בתוך מדד צייתני ל-"בסדר" ו"לא בסדר". תוך כדי או אחרי האכילה, במקום לשאול מה הגוף צריך ואיך הוא מרגיש, תשומת הלב מתמקדת בשאלה – האם עמדנו ב'תנאי הבריאות'. הבחירה באוכל הופכת לכלי מדידה של ערך עצמי והאכילה – מרדף אחרי שלמות בלתי מושגת. השאלה "האם זה בריא?" הופכת למובילת הכול וחשובה יותר מאכילה שמתחשבת וקשובה לצרכי הגוף. כך יוצא שאוכלים גם כשאין רעב פיזי, כשיש חשק או כמיהה למשהו, או כהסחת דעת לרגש לא רצוי. זו לא בהכרח בריאות. זהו ניסיון לתת מענה לחרדה או שיעמום, במסווה של "בריאות".
איך למדוד בריאות כשזה נוגע לאוכל ולאכילה?
למדוד אוכל כשלעצמו כ"בריא" או "לא בריא" זה לא כל הסיפור. יש פרמטרים נוספים להתייחס אליהם שלאו דווקא נלקחים בחשבון בתכניות התזונה שמלמדות לאכול בריא – זמן מתאים לאכילה (רעב), כמות נדרשת (שובע), רוגע, סיפוק. לכן, דבר מאכל שאמנם מספק לגוף את הויטמינים, המינרלים וחומרים חיוניים, אבל נאכל בזמן שהגוף לא זקוק כלל לדלק (אוכל), לאו דווקא בריא לגוף.
מצד שני – זה לא בהכרח יותר בריא להימנע מלאכול חטיף, ממתק, פחמימה, שאמנם נחשבים לא בריאים, אבל נאכלים כשאת רעבה פיזית, במידה, ומתוך הקשבה לצרכי הגוף, בהנאה ובסיפוק. וזאת כי הגזירה להתנזרות טוטאלית מאותם מאכלים אהובים, לא עובדת לאורך זמן כפי שכבר נוכחנו. זה מצליח לזמן מסוים, אבל בדרך כלל מוביל בסופו של דבר, לאכילת יתר רגשית.
אז נכון שאוכל בריא נחשב לבריא, ובצדק, שהרי הוא קודם כל אוכל שמזין טוב יותר את הגוף – מאפשר לו לתפקד במיטבו, מזין את המערכות, שומר על האיזון הפנימי, תומך באנרגיה, בעיכול, בוויסות ובתפקוד תקין.
עם זאת, גם אוכל בריא יכול להיות כזה שמכביד, חוסם, מעמיס, מתיש, מקשה על הגוף לבצע את עבודתו באופן תקין ומוציא אותו מאיזון – אם נאכל אותו בזמן, בכמות ובאווירה הלא מתאימה.
הבעיה היא, שלפי התפיסה הרווחת, ההבחנה בין אוכל בריא ללא בריא היא כוללנית, ונקבעת בדרך כלל, לפי טבלאות של ערכים תזונתיים: ויטמינים, מינרלים, שומנים טובים, סוכרים, חומרים משמרים וקלוריות ריקות. בניסיון לכפות אמת-אחידה-מתאימה-לכולם, חסרה התייחסות אינדיבדואלית לגוף היחודי שלנו, וכך המשמעות של הרעיון לאכול בריא מוחמצת.
מה שקרה זה שפולחן הבריאות לקח את העיקרון החשוב של הזנה, ארז אותו ברעיון של אכילה שנחשבת בריאה, ובדרך שיטח אותו לכללים נוקשים שמכתיבים מה מותר ומה אסור, מבלי בהכרח להקשיב לגוף שחי, מתנהל ופועל לפי צרכיו.
הגדרת אידיאל תזונתי שמבוסס על ממוצע, ולא פר אדם, הופך את הניסיון לאכול בריא למבחן בצייתנות, במקום להכיר בכך שכל גוף הוא עולם ומלואו שדורש הקשבה ויחס.
זאת ועוד – אותו אידיאל תזונתי מתעלם לחלוטין מהתודעה שממנה אנחנו אוכלות. כי גם אם המזון מזין 'על הנייר', אם הוא נאכל מתוך פחד, אשמה או שליטה, הוא לא באמת משרת את הבריאות. הוא עלול לעורר סטרס, לפגוע בעיכול, ולחבל ביכולת של הגוף להפיק ממנו את מלוא התועלת, ולאזן את עצמו.
לכן, אני מאמינה שאוכל בריא הוא כזה שנבחר מתוך הקשבה ולא מתוך פחד. כזה שמתאים לגוף, ולנפש. ומזין את הגוף – בלי להעמיס על הלב.
אם כן, למה 'פולחן' הבריאות יכול להזיק יותר מאוכל לא בריא?
כי זה לא תמיד ולא בהכרח יותר בריא לקפח את בריאות הנפש בגלל בריאות הגוף. אם ״בריאות״ דורשת שנוותר על הנאה או נחיה במתח מתמיד ביחס לפיקוח על תזמון או הכנת ארוחות – זו לא בריאות מיטבית. גוף לא יכול להיות מאוזן כשהנפש בלחץ או במחסור.
מכאן שאוכל פחות בריא במערכת רגועה, לפעמים עדיף על אוכל בריא במערכת לחוצה. מערכת רגועה יודעת לאזן ולווסת את מרכיבי המזון, גם אלה שנחשבים לא בריאים, כל עוד הם נאכלים במידה, כשהגוף זקוק לאנרגיה. הוא יודע להתמודד עם זה.
בסופו של דבר, כאשר אנחנו מנסות לאכול בריא רק לפי חוקים חיצוניים, אנחנו מתרחקות מהגוף ומהחכמה הפנימית שלו. זו כבר אינה שיחה על בריאות – זו שיחה על מערכת יחסים של פחד, שמזיקה ופוגעת אנושות בבריאות. הן בבריאות הגוף והן בבריאות הנפש.
כשבריאות נמדדת בעיקר לפי חוקים, ערכים וטבלאות, היא מפסיקה להיות חוויה של חיוניות והופכת למשטר אכילה.
במקום לשאול מה הגוף צריך, איך הוא מרגיש, ואיזה אוכל משרת אותו ברגע הזה, אנחנו עוסקות בעיקר בבדיקה אם עמדנו בתקן.
כך הגוף, במקום לחוש בטוח, חווה איום מתמשך. ובריאות, במובן העמוק שלה, לא יכולה להתקיים לאורך זמן במרחב של פחד, שליטה או מאבק.
השאלה כבר איננה רק מה אנחנו אוכלות, אלא איזו גישה אנחנו נוקטות ביחס לאכילה, וכשאוכלות, ומה קורה כשמנסים לרפא מערכת יחסים עם אוכל דרך אותם כלים שיצרו את השבר מלכתחילה?
מה האלטרנטיבה?
הסוגיות שהעליתי פה על 'פולחן' הבריאות מעלה שאלה מתבקשת: אם חוקים ושליטה לא עובדים, מה כן? איך, בכל זאת אפשר לאכול בריא, גם במבט כולל של גוף-נפש?
במאמר הבא בסדרת המאמרים על 'פולחן' הבריאות, אני מציגה גישה אחרת שמובילה, מעבר לאכילה בריאה, גם לריפוי אכילה רגשית.
את יכולה לקרוא אותו בלחיצה על הקישור:
הדרך הבריאה לאכילה בריאה: הבראה של האכילה הרגשית במקום הרעבה ומשטור האכילה
הצטרפי גם את
לאלפי הנשים שכבר עברו בהצלחה את השינוי
תכנית חופש מאוכל
תכנית הליווי שתעזור לך פעם אחת ולתמיד
לאכול מסודר ובשליטה
